הדרכת הורים

 

הדרכת הורים היא תהליך ייעוצי בו רוכשים הורים לילדים ובני נוער מיומנויות להתמודדות עם קשיי הילד והאתגרים היומיומיים שמייצרת ההורות. הורים רבים נתקלים בקושי משמעותי בהצבת גבולות לילדיהם, ונאלצים להתמודד עם בעיות התנהגות, חוסר שיתוף פעולה, אלימות וכד'. כמו כן, מתמודדים הורים רבים עם קשיים רגשיים של ילדיהם כגון חרדה, דיכאון , קשיים חברתיים וכן הלאה, או עם תחושה כללית כי אינם שבעי רצון מאופן התנהגותם כהורים ("אני תמיד מתעצבנת וצועקת" ; "אני נכנע ומוותר בצורה בלתי הגיונית").

השלב הראשון בהדרכת ההורים הוא הערכת הבעיות והגדרת מטרות. ההורים מגדירים את ההתנהגויות הבעייתיות (שלהם או של הילדים) ומגדירים מטרות לשינוי. בהתאם למטרות אלו נבנית תוכנית התערבות המתמקדת במתן כלים פרקטיים להתמודדות עם נקודות הקושי. בנוסף , רוכשים ההורים הבנה מעמיקה על עולמו הפנימי של הילד ועל רגשותיו העומדים בבסיס ההתנהגויות שלו (כמו חרדות, משאלות, צרכים רגשיים לא מסופקים ) .

לא קל להיות הורה "טוב דיו" לילד שיש לו עוצמות רגשיות גדולות ולא מווסתות. גם הורים בעלי הכוונות הטובות מתקשים לעיתים להכיל את סף התסכול הנמוך , את הקושי בדחיית סיפוקים , את התפרצויות הזעם ואת התנודות בהערכה העצמית של ילדם.

בתהליך הדרכת ההורים  ניתנת עזרה להורה להיות מכיל יותר, מווסת מרגיע ומשקם עבור ילד שההערכה העצמית שלו מלכתחילה לא פשוטה לו, או שהוא סוער , לא מווסת ומתקשה להירגע.

הורים רבים זקוקים לגלות את היכולת שלהם להתפעל מהילד  שלהם וללמוד להעריך אותו ולקבל אותו.  הצורך בהתפעלות ובשיקוף מחד גיסא וכן בוויסות ובהרגעה מאידך ,הם צרכים התפתחותיים חשובים ביותר. היכולת לספק צרכים אלו עומדת בבסיס התפתחותו של עצמי חזק ומגובש אצל הילד.

במרבית המקרים מומלץ כי שני ההורים ייקחו חלק בתהליך ההדרכה כדי לסייע ביצירת קו אחיד בהתמודדות. עם זאת, ההדרכה עשויה לתרום גם כאשר רק אחד מן ההורים משתתף בה.

מתי מומלץ לפנות להדרכת הורים?

הדרכת הורים ניתנת בדרך-כלל כתוספת לטיפול פסיכולוגי בילד או בנפרד. כאשר ילד צעיר מגיע לטיפול אישי עקב קשיים רגשיים או חברתיים, מרבית המטפלים ימליצו להורים להשתתף גם בהדרכת הורים במקביל לטיפול, כדי לתמוך בתהליך הטיפול ולשפר את ההישגים. כאשר הילד צעיר מדי, או כאשר הילד מסרב להגיע לטיפול- הדרכת הורים תתרום גם ללא השתתפות הילד בטיפול.

ישנם מספר מצבים מרכזיים בהם מומלץ לפנות להדרכת הורים

בעיות התנהגות-הילד מרביץ, מקלל, מסרב לציית להוריו, משקר, נעדר מבית הספר או עוסק בפעילות עבריינית כגניבה ושימוש בסמים.

חוסר שיתוף פעולה- הילד אינו משתף פעולה באופן שפוגע בתפקודו הנפשי או הבריאותי. לדוגמא, ילדים המסרבים לקחת טיפול תרופתי למרות מחלה כרונית וילדים אשר אינם מוכנים להגיע לטיפול נפשי למרות מצוקה  פסיכולוגית הנובעת ממצבי דיכאון וחרדה.

שינויים ומשברים בחיי הילד ו/או המשפחה- אירועים משמעותיים כגירושין, פטירת הורה, מחלה וכן הלאה מערערים את עולמו של הילד ומעמידים הורים רבים בפני תחושה כי אינם יודעים כיצד להכין את הילד לשינוי ואיך לתמוך בו אחריו. כאשר הפנייה להדרכה נעשית בעקבות גירושין, מושם דגש משמעותי גם על יצירת שיתוף פעולה הורי.

תחושה סובייקטיבית של ההורה-

גם כאשר הילד אינו מפגין התנהגות בעייתית מובחנת, עשויים הורים לחוש חוסר שביעות רצון מתפקודם ההורי ולקבל הכוונה ותמיכה סביב נושאים כיצירת זמן איכות ושיפור התקשורת עם הילד, חלוקת תפקידים בין ההורים, חיזוק הסמכות וההשפעה על חיי הילד ועוד.